נפילה גדולה – כישלון רציני, עלול לנבוע למשל משכנוע עצמי – רציונליזציה – התעקשות לדבוק במשימה והתעלמות מרמזים שמאותתים "טעות".
ניתן לעצמנו הסברים למה זה כדאי וראוי, אך ההסברים אינם מחוברים למציאות.

לדוג', בעל עסק ישקיע תקציב גדול בניסיון להגיע לקהל יעד מסויים, משוכנע שזה הקהל הנכון לו.
אבל רק אחרי שיגרמו לו הפסדים הוא יידרש לבחון את ההחלטה, ויווכח שהקהל הזה כלל לא רלוונטי עבורו.
יתכן שהוא יוכל לשחזר את ההתנהלות ולהכיר בכך שהתעלם מתגובות שליליות ומהכנסות נמוכות – רמזים שהיו לאורך כל הדרך.
אם אותו בעל עסק יהיה מוכן להכיר בכך שמדובר ברציונליזציה ושכנוע עצמי, הוא יוכל להתאושש מהר,
לקבל החלטות נכונות יותר ולהגדיר קהל יעד חדש שיצמיח את העסק שלו.
והכי חשוב, יוכל למוסס את דפוס השכנוע העצמי שיתכן ופוגע בו בתחומי חיים נוספים. כך השתפר תהליך קבלת ההחלטות שלו.

לכן כ"כ נחוץ לחזור לנפילות הגדולות המהותיות ש"מעכבות" אותנו בעבודה, ללמוד מהן, ולצמוח.

באסה קטנה – מצבים יומיומיים שמתסכלים אותנו כמו חיכוכים, ביקורת או תקשורת מלגלגת, שמוציאים מאיתנו תגובות אוטומטיות.

תגובות אוטומטיות יוצאות מאיתנו כל הזמן – אם זה בבוקר כשאנחנו מתחילים שיחה באופן אוטומטי עם "מה נשמע?",
ואם זה כעס אוטומטי כשאנחנו מגלים שנגמר החלב במקרר.

כדי להימנע מתגובות אוטומטיות, ולעבור לקבלת החלטות מתוך שיקול, נרצה להתאמן בהקשבה שקולטת רמזים.
לדוג', אדם שכל פעם שמישהו דורש ממנו משהו, הוא חושש להיכנס לעימות, אומר לעצמו "לא נורא… זה בקטנה..",
חש סוג של התכווצות, והרגשה של חוסר אונים.
אם הוא ילמד לזהות את הרמזים שמופיעים לפני ותוך כדי ההתנהלות האוטומטית, במקרה זה, פשרנות,
הוא יוכל לנטרל את הדפוס ולעבור לקבלת החלטות מתוך שיקול דעת.

רמזים מופיעים כ-3 סוגים של מידע: רגשות, תחושות בגוף, ושיחה פנימית.
אם נדע להכיל אותם ולברר אותם לעצמנו, נוכל לעבד את האירוע ולהקיש מתוכו על שינויים נחוצים בתפקוד האישי – מקצועי.
בהתחלה, נצטרך לעשות "עצירות יזומות" בסיטואציות שאנחנו מכירים כבעייתיות בהן משתחרר אצלנו הדפוס האוטומטי.
כשנדע שאנחנו בסיטואציה מסוג כזה, נלמד את עצמנו לעצור ולבדוק מה אנחנו מרגישים.
זה יכול להיות אפילו באמצע פגישת עבודה, בה מישהו אומר משהו שמקפיץ לנו את הפיוז –
נעצור רגע, נברר עם עצמנו מה אנחנו מרגישים, ונוכל לעצור את תגובת הכעס האוטומטית, להגיב משיקול דעת, וכך לפרק את הדפוס.

תהליך קואצ'ינג אישי עוזר לנו לקבל נקודת מבט חדשה ולזהות את הדפוסים ותהליכי הרציונליזציה שעוברים עלינו.
בתהליך אנחנו לומדים לנתח את הכשלונות שלנו, ולקחת אותם כהזדמנות לצמיחה, ולשדרוג תהליך קבלת ההחלטות שלנו.