קשה לקום, אין חשק לצאת לעבוד, הכל מאוס כבר ומרגיש שאין עתיד . רק הפחד מהלא ידוע משאיר אותנו אותו מקום ובאותה קריירה. אנחנו יודעים שצריך להתקדם, אבל לא יודעים לאן. כשנלמד לשהות ולהכיר את מהות התקיעות נטפח את האומץ לצאת לדרך חדשה.

שחיקה היא קריאת השכמה

למי שחש תקיעות בקריירה, למי ששגרת העבודה מכבידה עליו עד כדי מייאשת, למי שמתקשה למצוא לעצמו מנוחה בסיר הלחץ היומיומי, ואינו רואה פתרון. למצבים הללו אני מציע אסטרטגיית התמודדות פרדוקסלית – אל תחפש הקלה – התמקד בהיכרות עצמית חדשה וצור לעצמך יתרון יחסי חדש מתוך זיהוי חזקות אישיות וייחודיות.

 

הסוף הוא ההתחלה

יש מי שאינו מבטא את יכולותיו, וחסר לו סיפוק בעבודה. אחר מרגיש שהתקשורת בעבודה קרה ומנוכרת ומוצא את עצמו חוזר על אותן משימות שוב ושוב. במצבים האלה, כשיום רודף יום המחשבה "מה הלאה" מתקשה להתבהר, מסרבת להתנסח ולהתרגם לפעולה. למרות יכולות אישיות טובות, השכלה ורצון כן להצליח, רבים מוצאים עצמם במצבי מצוקה קשים.

הם ישמעו אמירות כמו אתה אחראי לגורלך, עזוב את עמדת הקורבן, קדימה – עשה מעשה, ועוד. אמירות המבקשות לכאורה לעודד ולהניע לפעולה. אך הן חסרות משמעות, אין בהן שום נקודת אחיזה.

חוסר שקט, חששות מנקרים ללא הרף, תחושה כללית של תקיעות, שלפעמים גובלת בהרגשת כישלון, ייאוש ואשמה. מצב קשה. לפעמים תחושת התקיעות אינה מקבלת הכרה רשמית. על פני השטח "הכל בסדר", אותם אנשים יספרו לעצמם ולקרובים להם על פרויקט חדש, הם שוקלים אופציות,"בדיוק קבלו הצעה, אבל…".

מכירים?

ברגע של אמת, בשיחה כנה, הם יכירו בכך שהיו רוצים למצוא את עצמם במקום אחר, להרגיש אחרת.

תקיעות יכולה להיות מעשית, לדוגמה בחיפוש עבודה מתמשך ולא מוצלח או קושי לבקש קידום והעלאה בשכר, והיא יכולה להתבטא פנימית בלבד. הכרה כנה במצב יכולה להתרחש אחרי תקופה ארוכה של דחיינות ופתאום יצוץ רצון "לעשות", אך ללא ידיעה מה ואיך.

לפעמים תופיע ההכרה בעקבות שינוי ארגוני דרסטי או פיטורים. שמעתי פעמים רבות על תחושת הקלה בעקבות פיטורים, "מה שאני לא יכולתי להחליט, עשו בשבילי". הפיטורים הצילו אותם מעבודה מרעילה, אך עדיין לא ברור מה כן.

לפעמים מופיעה התקיעות כבר בבחירת הלימודים. בוחרים תחום משיקולים זרים לשיקול האישי האותנטי – מתוך לחצי הורים, תדמית "מקצוע יוקרתי", או "כי צריך תעודה".  לאורך התקופה תדחה התמודדות עם בחירת העיסוק, רק לקראת סוף הלימודים החשש הופך להתפכחות, הספקות ביחס להתאמה יהיו חזקים מהשיקול "השקעתי כבר, אז…" ותהליך הבחירה יגיע למדרגת התמודדות חדשה.

 

עידן תעסוקתי חדש

המשבר הכלכלי הנוכחי ממחיש כי שוק העבודה ימשיך וישתנה, תחומי מקצוע נעלמים, מודל "מקצוע אחד לחיים" איבד תקפות, ובמקומות רבים המודל התעשייתי פעל כבומרנג ופגע בעובדים ובצרכנים. לצד כל אלה עולה ומתפתחת מגמה חדשה שנובעת מצרכים אישיים ומצרכי הארגונים – להביא לעבודה את מיטב הכישרונות, את הכוחות היצירתיים, לפעול בדרכי ניהול שיכולות להוביל שינויים כלכליים וטכנולוגיים בזכות גישה מתחשבת ואנושית יותר.

למי שמבקש דרך אותנטית להתמודדות עם שאלות של עבודה ואיזון בחיים, למי שחשוב לו למצוא הרמוניה בין עבודה וצרכים אישיים ומשפחתיים, מוצע מודל חדש של  פיתוח קריירה. מודל ספיראלי, בו מתקיימת למידה עצמית דרך התנסות רב תחומית. גיבוש מודע של זהות אישית ומקצועית חדשה. המטרה, כמובן לחשוב בגדול! להגיע למצב בו ניתן לשרטט חזון אישי משמעותי, שמימושו יוציא לאור את הכישרונות והתשוקה הייחודיים לך.

 

הקשבה למקום הקשה

התנהלות שמאפיינת רבים בניסיונם לשנות קריירה או להיחלץ מאבטלה לכיוון חדש היא דחיית הצעד הראשון עד לידיעה ברורה "לאן הלאה". זו התנהגות הישרדותית, המבקשת להתגבר על החשש מהלא נודע דרך היצמדות למוכר. 

לכל אחד מאיתנו טווח לא קטן של יכולות ומיומנויות, שעוד לא נחשפנו אליהן ולא נמצאות עדיין בבעלותנו. כאשר אני מגדיר את זהותי המקצועית על בסיס מה שאני יודע על עצמי עד היום, אני מגביל את עצמי. כאשר אני לוקח את עצמי להתנסות חדשה בה לא התנסיתי מעולם, אני מניח גשר להיכרות עצמית חדשה.

מקובל לחשוב שכמו בתחומים אחרים, ההצלחה מתחילה בתכנון מדויק וכל שנדרש הוא חריצות ודבקות. אך מסתבר, שבתהליכים ובמצבים בהם אנו עוסקים, נוסחה זו עלולה לגרום לתקיעות קשה. כשמדובר בבחירת כיוון מקצועי שיש בו ביטוי אישי ובגיבוש חזון, היישום הינו תהליך התאמה עדין לו דרושים שלבי ביניים רבים.

נדרשת הכרה בכך שמדובר ביצירת זהות אישית – מקצועית חדשה שאינה נוצרת בהינף יד. חומרי הגלם בתהליך הם לא רק נחישות, סבלנות והשקעה רבה – נדרשות שיטה ולמידה של מיומנויות צמיחה אישית.

במקום של הקושי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בהגדרת החוויה האישית, מצוי מידע רב. הקשבה רגישה לאותו מקום, נכונות כנה להתבונן, להתמודד, להתקרב, היא המפתח.

הקושי מכיל את הפתרון. מצוקה היא הזדמנות, וככל שנוכל לפתח כלים ויכולות התבוננות, או לדעת לקבל עזרה מתאימה, כך נוכל לנוע לעבר חופש והצלחה אישית. חידוש הגדרת הזהות המקצועית מתוך התנסות ו"נגיעות רכות". אסטרטגיית התנועה: זיג-זג.

הגדרת יעד קריירה חדש רק מתוך ידע כללי, המלצות של אבחון חיצוני או היכרות עצמית בגבולות המוכר, ללא עבודה עצמית מתאימה והתנסות במידה נכונה, עלולה להביא להגדרת תחום שגוי, לעיסוק שהסיפוק ממנו יהיה חלקי בלבד, או להצבת מטרה שאינה ניתנת להשגה.

"המתנה לעבודה האידאלית" כמו ציפייה לנס, לרגע של הארה, עלולה לגרום לקיפאון ולשיתוק ממושכים. הזדמנויות יחלפו על פנינו ואנו נהיה עיוורים להן.

היכרות עצמית מחודשת עם כוחות וחולשות, מוכרים ונסתרים, הינו תהליך שקשה לנבא אותו, זו אינה התקדמות בקו ישר. נדרשת תנועה מתמדת של גישוש, בדיקה, ניסוי, תהייה וטעייה, תיקון והפקת לקחים. התהליך מחייב עבודת חשיבה, פעולות מעשיות, והתבוננות עצמית במה שעוברים תוך כדי פעולה.

עלינו ללמוד לתת חופש לדרך להתבהר מתוך עצמה.

התנסויות חדשות יוצרת הזדמנויות לפגוש את עצמי במגרשים חדשים, לעקוף הרגלים ודעות מבוססות. הזדמנויות ללימוד עצמי חדש. כך יכולות להתחולל הפתעות, שישמשו כחוויות מתקנות.

התהליך נדרש לשלב בין טיפוח מודעות עצמית חדשה לעשייה ממשית. לפעמים ניקח על עצמנו משימה שאינה נראית כמו התקדמות "למטרה הגדולה", אך יכולה להתגלות כדלת מפתיעה להיכרות עצמית.

הכרה בקשיים וביתרונות המצויים בתנועה מסוג זה עשויה להקל על האדם להבין מה נדרש ממנו בתקופה שכזו, להתכונן מכל מיני בחינות, להיות מסוגל לזהות ולפרש בחירות וקשיים של עצמו.

מומלץ לזרום עם כל עשייה שיכולה לקדם אותנו. גם אם זו במשרה חלקית, כמתלמד או כשוליה, העיקר להכיר את התחום. ליזום פרויקט נקודתי אפילו לצד העיסוק הנוכחי, לקראת שינוי כולל יותר. להרשות לעצמנו להתנסות. 

להקדיש זמן להתבונן ולראיין בעלי מקצוע בכל מיני תחומים, גם אם הם לא "פסגת השאיפה". לקרוא ספרים וללמוד קורסים בתחומים חדשים על אש קטנה. להתנדב לארגון שתחום פעילותו מדבר אל הלב.

 

מקלות בגלגלי ההצלחה

כדי לפתח קריירה בה מתאפשרת מידה רבה יותר של מימוש כישרונות ישנו צורך לזהות ולמוסס חסימות. להכיר בדפוסי חשיבה, תקשורת והתנהגות הבולמים חופש ופועלים ברבדים לא מודעים כמקלות בגלגלי ההצלחה.

היצמדות להרגלים וגישה בסיסית של ביקורתיות עצמית מונעים ספונטניות זרימה. פעמים רבות למרות שנחוש ששינוי נדרש ועכשיו, לא נוכל לנוע לפני שנצליח לזהות ולעבד דפוסי קושי וחבלה עצמית. כדי להוביל את עצמנו למקום חדש עלינו לזהות אמונות הנוגעות לביטחון, הצלחה, זכות לצמיחה אישית, התייחסות לציפיות, נורמות חברתיות ועוד. אמונות מאתמול שאינן מתאימות לדרך החדשה אותה אנו מבקשים לסלול. עלינו להיפרד מהן ולאמץ תפיסות חדשות שנכונות למי שאנחנו היום, ועוד יותר למי שנהייה מחר.

כלי בסיסי להתמודדות עם אותם דפוסים הינו התבוננות רגשית, טיפוח ההקשבה ל"בטן ולב", יצירת גשרים לזרימה בתנועה חדשה, שתוביל אותנו לעבודה שנרצה כך שלא נלך לעבוד בחוויה שאנו רק נושאים בעול.

התהליך מעודד קבלה עצמית, מבסס כוחות פנימיים, ומחולל "שינויים קטנים" שחוברים יחד לפריצת דרך משמעותית.

 

יצירת מעגלי תמיכה והתמודדות אפקטיבית עם חוסמי שינוי

בתקופה בה אנו מגבשים זהות מקצועית חדשה יפקדו אותנו לבטים וחששות, קולות פנימיים ינסו למנוע אותנו מלזוז למקומות לא מוכרים. על כן חשוב לבנות לעצמנו מקורות תמיכה מתאימים ולהזין את עצמנו בחיזוקים הנדרשים.

דווקא הצורך הטבעי בתמיכה של קרובים עלול להכביד. פעמים רבות קשה לבני משפחה לראות אותך הולך למקום לא ברור, הם יחושו בקשיים בלי שיוכלו לראות את האור שאתה מאמין בו. הם היו מעדיפים פתרון פשוט ומהיר, מבחינתם שתישאר במוכר, ללא שינוי.

חשוב להתמודד עם אותם קרובים באופן מובחן ומתאים, להכיר בכך שלא נדרש מהם אישור ושלא מהם תבוא התמיכה. חשוב למצוא דרכי תקשורת שיהיו אפקטיביות כדי לא להתעמת איתם, ולחסוך מעצמנו התשה רגשית.

בפנייה למכרים וותיקים ישנו חשש שדווקא ההיכרות הטובה תעמוד כחיץ – יש סיכון ששיחה משתפת תתקשה להתמקד בעתיד, הרעיונות החדשים עלולים לפגוע בקרבה ולהיתפס מחוץ לשיחה המשותפת.

בתקופה זו באופן מפתיע נפתחים מעגלי היכרויות חדשים. לעתים דווקא אנשים חדשים שתכיר, מי שהיה קודם "זר לחלוטין" יתגלה כפתוח לחוש ולשמוע את האני החדש שלך, כבעל יכולת לראות אותך באור חדש, דווקא בעזרתו תוכל לראות  את הכישורים והגישה הייחודיים לך. לאנשים חדשים אין עלינו דעות ישנות מקובעות, בפניהם נוכל להציג את עצמנו בשינוי הזהות הפנימית שלנו, כפי שאנו תופסים את עצמנו היום, שונה ולו במעט מהאופן בו הצגנו את עצמנו בעולם אתמול.

חשוב למצוא מעגלי תמיכה שם נרגיש נוח, נוכל להציג לעולם שאיפות, התלבטויות, קשיים בלי לחשוש, לשמוע פידבק בונה על האני המקצועי החדש שלנו. אם נחוש שחסרים לנו אנשים מתאימים, שותפים לדרך חשיבה, לערכים ולמטרות נוכל להתחיל לפעול במכוונות לעשייה שתפגיש אותנו עם שבילי חיים חדשים. פעולתנו תפתח רשת היכרויות חדשה שתתפתח לקשרים חדשים.

 

לחבר את הכל לסיפור חדש

לא פרק חדש אנחנו מבקשים להתחיל לרקום, אלא סיפור של חיים חדשים.

אנו נדרשים להתיך את כל החומרים מהם הורכבו חיינו עד היום, את ההצלחות והכישלונות, את ההזנה והחיזוק כמו את מקומות החולשה, לזהות אישית ומקצועית חדשה.

ישנם בתוכנו קצוות חוטים שמהם אנו רוצים לארוג יצירה חדשה בעלת עמוד שדרה מרכזי וברור, עם מטרה לעתיד שנשענת על העבר בדרך מקבלת.

מתוך המשאלה להמציא סיפור חדש, בתוך כל הלבטים, הבלבול וחוסר הביטחון, בעין הסערה, יקרה לנו איזה שהוא אירוע, נחלום חלום מיוחד, נפגוש מדריך, נשמע שיר שידבר עלינו, נראה סרט מרגש שייתן לנו קצה חוט, נמצא ספר מתאים שחיכה לנו זמן רב, משהו קסום יקרה. נפגוש מחדש את עצמנו כך שנוכל ליצור בהירות חדשה, לפרש, להבין ולקבל את עצמנו באור חדש, ולדעת מה מכאן.

עלינו לנצל כל הזדמנות מוגנת ובטוחה כדי לספר את הסיפור החדש שלנו, לפעמים "נלטש" פינה או שתיים, כמו כל סופר שבורא מציאות, אבל בתוכנו נחוש שחיזקנו והזנו את עצמנו בדרך המיוחדת שלנו.

צעד אחר צעד נצא מהצומת בה אנו תקועים. יודעים שאנחנו חייבים להתקדם אבל הפחד או הבלבול מונעים מאיתנו לבחור את הדרך, לעשות את הצעד הראשון. אך ברגע שנזהה את התקיעות, את הבלבול והפחד, ונראה בהם לא מכשול אלא הזדמנות, נוכל לטפח את כלים שיובילו אותנו הלאה, לדרכנו החדשה.