יש לנו תשובה מוכנה לשאלה "מי אני". ברור לנו אפילו, אבל אם נתעמק קצת, נתרחק, או נביט מזווית אחרת, נגלה על עצמנו הרבה יותר ממה שחשבנו.  שינוי נקודת המבט יכול לשחרר אותנו מתפיסות וקבעונות, ולאפשר לא רק תובנות אלא שינוי מהותי ואף פריצת דרך.

מי אתה חושב שאתה – החופש לחשוב את עצמך מחדש

 

"חברים בעבודה אומרים שאני היפראקטיבית –  ואני באמת כזאת. כל משימה שהבוס שולח לכיוון שלי טסה אליו חזרה פתורה."

כך תיארה את עצמה נורית, מנהלת פרויקטים בחברת ביו-טכנולוגיה. התקשתי לשים את האצבע על מה שעמד מאחורי נימת דבריה, חשתי שהפואנטה עדיין חבויה. גיששתי, חיפשתי הגדרה אחרת ל"היפראקטיביות". שאלתי קצת על הדרך בה היא מתפקדת, והיא נתנה דוגמה שאפשרה לי לנסות ולנסח השערה משלי. "האם יתכן שאת מצליחה לנווט ביעילות רבה את חיפושי המידע הכרוכים בעבודתך, כי את מבחינה מהר במה שרלוונטי, וכך מתקדמת?"

חיוך מבויש מעט אישר, שאיפשהו בתוכה היא יודעת את העוצמה שלה, אך מתקשה לתת לה את מלוא ההכרה הראויה. תגית ה"היפראקטיבית" שנורית הלבישה על עצמה השתחררה ואפשרה לכישוריה האמיתיים להחשף. מכאן התדר הפך נינוח יותר, השיחה זרמה ויכולנו להמשיך להסתכל על היבטי תפקוד נוספים ועל כל מה שמאפשר לה להצליח.

ניתוח טרי והגדרת איכות התפקוד מנקודת מבט שונה, אפשרו למשהו לזוז. כל-כך לתת הוראות הפעלה, להביא חוק בסיסי לחשיבה יצירתית ולדרוש אותו "נסה להסתכל על דבר מנקודות מבט שונות" – קל להציע, קשה ליישם. בייחוד במקומות של תקיעות ומצוקה, שבהן ההרגל והדפוסים מסתירים מאיתנו כל אפשרות לראות דברים אחרת.

במספר מפגשי ייעוץ בזמן האחרון יישמתי את שינוי נקודת המבט, בעדינות ובחכמה. יחד הצלחנו לארגן מחדש את תלונת המצוקה, לזהות יכולות אישיות חבויות, וכך לחולל תזוזה ברורה ומיידית. החופש שבלראות את עצמנו מחדש, לשחרר תפיסות והגדרות, לראות שאותו "מי אני" מוכר מסתיר בתוכו כוחות-על צפונים והצלחות שאפילו לא שמנו לב אליהן, יכול לחולל תפנית עצומה. איפה שעד עתה עמדה מולנו דרך סלולה, תלם חרוש, נפתח לשדה של אפשרויות.

 

קצת אחרת – שינוי זווית הראייה ביום-יום

מדוע אנו עלולים להתקשות לפעול בגמישות חשיבתית דווקא כאשר אנו עוסקים בתהליך שינוי וצמיחה אישית? האם זו היצמדות לתפיסה עצמית ישנה? חשש לגלות את מלוא הפוטנציאל הטמון בנו? פחד להצליח? אמונות שנצרבו בנו על כמה קשה וקר העולם?

יהיו הסיבות אשר יהיו, דווקא תהליכי שינוי וצמיחה מחייבים אותנו ללמוד ולאמן את שרירי הגמישות החשיבתית, לשכלל את היכולת שלנו לראות את עצמנו מזווית חדשה. כבר כאן ברצוני להציע לכם מספר תרגילים פשוטים אך אפקטיבים לאימון החשיבה היצירתית, שיניעו שינוי שיכול להצטבר טיפה טיפה לזרם אדיר שישנה את חייכם.

שינוי זווית הראיה יכול להתרחש בכל מקום, ובמספר דרכים. שינוי זווית ראיה, לקיחת עמדה אחרת, אפילו לשבת בכיסא אחר במשרד או ליד שולחן האוכל, לעבור רגע לכיסא הנהג. אנחנו יכולים להתעמק פנימה, להבחין בפרטים קטנים יותר, או דווקא לצאת החוצה, להביט מגבוה, לראות את התמונה השלמה או אפילו את מה שמחוץ למסגרת. לחפש דווקא את המרווחים, לרגע לעזוב את האותיות ולראות את המסך, הדף. להבחין לא רק בכל העומס בעבודה, בעשייה, אלא ברגעי השקט, בהפסקות הרבות שבין הדברים.

האם אתה יכול לחשוב על דרך חדשה לסידור ארון הבגדים שלך? מדף התבלינים? הפריז'ר? מה נדרש לקחת בחשבון לפני שתגדיר זאת? מה הפקטורים, ומה באמת חשוב לך.

קורא עיתון בדרך קבועה? פותח ויינט חמש פעמים בשעה? כנס רגע לפרטים. מה מעניין אותך, מה אתה מחפש. האם אתה בכלל מתחמק ממשהו, מתחמק ממגע או מרגש של שעמום או אי-נחת. נסה פעם באה לבחון מה קורה לך כשאתה פותח את העיתון. מה מצב הרוח שכתבות ומדורים שונים גורמים לך, סוג המחשבות שידיעות מסוימות גורמות לך.

האם את מסוגלת לצפות בתוכנית בידור בטלוויזיה אליה את רגילה, אך הפעם לא כמי שמחפשת בידור אלא במבט בוחן. מאיזה סוג של הומור בנויה התוכנית? על מה יכולה התוכנית להשפיע? האם היית מטפלת אחרת בתכנים שבהם עוסקת התוכנית?

נמשיך מכאן ליצור נקודות מבט חדשות על מצבים בעבודה.

בחר משימה שאותה בצעת בהצלחה בעבודה ונסה להתבונן בחוויה הרגשית בה היית מצוי. נסה להביט לא מהזווית הפגרמטית, איך תפקדת, אלא מה הרגשת, מה הוביל אותך. האם אתה יכול להביט מגבוה יותר, על כל המהלך, כולל חלקם של אחרים בו? האם אתה יכול לעשות זום-אין, לפעולות ספציפיות, לרגעים בתוך התהליך?

קח תהליך עבודה בו אתה מעורב ותאר אותו מנקודת מבט של מקבל השירות. היזכרי בעימות שהיית מעורבת בו לאחרונה בעבודה, נסי לנתח אותו בדרך חדשה, בעזרת הכלים. מנקודת מבט אחרת, של הצד השני, של צד ניטרלי. נסי לכתוב את הטיעונים של הצד השני, מהזווית שלו, בה הרעיון אליו התנגדת הוא דווקא הנכון.

 

מחשב מסלול מחדש – סיפור מהקלינקה

ישבתי עם מייקל, איש מקצוע בתחום העיצוב, שהציג תחושה מתמשכת של קושי לבוא לעבודה. ביקשתי ממנו לפרט, לעשות זום-אין לתחושת קושי הכללית.

"במשך היום הזמן שלי לטיפול בלקוח מוגבל. מסדרים לנו יומן פגישות צפוף. בנוסף לכך, כדי להכין את הפגישה הבאה אני צריך לעבד את החומר שהלקוח סיפר לי, לארגן מחשבות ורעיונות שעלו לי בזמן הפגישה. בעבודה אין לי רגע של שקט, מה שזה אומר שאני צריך לסכם פגישות בבית. אני לא מתוגמל עבור הזמן הזה, והעבודה תגזול ממני זמן משפחה אותו אני לא מוכן לתת."

הוא המשיך בשטף. "אצלנו בכל לקוח מטפלות שתי מחלקות, אבל כמעט שאין לנו זמן כדי להיפגש ולגבש אסטרטגיה משותפת. הרבה דברים נופלים בין הכיסאות. אני מרגיש שאיכות העבודה נמוכה ממה שניתן היה להגיע אליו. חסרה לי מאד פגישה שבועית עם המנהלת. הייתי רוצה לשתף אותה ולחשוב יחד על הדרך בה אני מבצע את עבודתי. הרבה תהיות מקצועיות עוברות אצלי ללא עיבוד וללא תובנות. אני לא רואה איך אני מתפתח מבחינה מקצועית. זה חשוב וחסר לי מאד."

לקחתי את כל תלונותיו, סיכמתי אותן ונתתי להן כותרות :

  1. המסגרת  דחוסה.
  2. עבודת הצוות בעייתית.
  3. אין זמן אישי לעיבוד.
  4. אופק ההתקדמות מעורפל.

הארגון מחדש של המידע שמייקל מסר יצר נקודת מבט כללית ורחבה יותר, הנחתי לרגע בצד את מצוקתו האישית ואיפשרתי לו לראות את התמונה מנקודת מבט מערכתית. מכאן הוא יכול היה להמשיך ולבחון את הדברים ברמה גבוהה יותר של ניטרליות ושקט. הוא הסכים לניסוח שהצעתי וכך יכולנו לתת משמעות נוספת לתכנים. הצעתי לו הכללה נוספת של דבריו:

  1. קונספט העבודה שגוי.
  2. אין הכרה בצרכייך האישיים.

מכאן, אחרי שפירקנו את המצוקה לפרטים ויצאנו ממנה חזרה לכותרות ברורות, יכולנו להמשיך לשאלות המתבקשות:

  1. האם יש סיכוי שתוכל לחולל שינוי בדרכי הניהול של המקום?
  2. מהי השאיפה המקצועית שלך?
  3. האם המקום משרת את אסטרטגיית ההתפתחות האישית והמקצועית שלך?

מייקל פסל את האפשרות לחולל שינוי בארגון. לפיכך התמקדנו בתכנים המקצועיים והאישיים. מתוך העבודה המשותפת והבחינה מחדש מייקל יכולה היה להבחין בין הקשיים במקום העבודה שאינם תלויים בו לחסמים אישיים, וכך לפרק את התסכול. ברגע שהאנרגיה שהייתה מושקעת בתסכול השתחררה מייקל יכול היה לייעל את חלקו במערכת, גם אם לא הסכים לחלקים אחרים בה, ובעיקר לפנות את עצמו ליעד הבא, למקום בו יוכל למצא את כישוריו ורצונותיו.

 

ממעוף הציפור – שינוי השקפה להעצמה עצמית

יצאנו מתוך מערבולת של חוויית קושי אישי, הרחבנו לנקודת מבט מערכתית, המשכנו לבדיקת שאיפותיו וצרכיו המקצועיים. השלבים בדרך עזרו למייקל לפתח עמדה שקטה יותר לגבי תהליך השינוי המבשיל בו בתקופה הנוכחית ולאפשר לו לקחת את הצעד הבא מתוך ראייה רחבה וכוללת והשקפה נכונה על הדרך והחזון האישי.

דווקא במסע של שינוי אישי, בו נדרשת התבהרות של חוויות הפנימיות ושל המציאות בעבודה, כל כך קשה למצוא נקודת מבט חדשה ושונה. לכן בשלב ראשון עלינו לעקוף את המכשול, וללמוד לפתח גמישות חשיבתית במקומות פחות טעונים. להתאמן ביצירת שינוי במקומות ובתכנים קלים יותר.

אני מקווה שהדוגמאות והכלים עזרו לך לראות את התועלת בניעור האקסיומות, באפשרות לשחרר את הראייה והמחשבה. מקווה שגם השאלות עזרו לך בעבודה עצמאית.

חשוב להכיר בכך שיציאה מתקיעות איננה רק הגעה לתובנות, המבחן הוא בהגדרת יעדי תזוזה פנימיים ומעשיים שניתן לבצע אותם. תהליכי יעוץ רבים מראים לי כיצד אדם הבשל לשינוי יכול להיעזר גם בתהליך קצר וממוקד, כמו הסדנאות הקצרות המוצעות ביתרון האותנטי, או חילוץ בפגישה אחת. כך אפשר בזמן קצר להגיע לעיבוד והגדרה מחדש של תקיעות, יציאה מהתלבטות ויצירת מטרות מעשיות חדשות, כאלה שיוצרות תזוזה אמיתית.

גם כשנדמה לנו שאנו עומדים מול קיר, או תקועים על מסילה שאין לה סוף ואין ממנו מוצא. אך זו לא המציאות, אלא רק נקודת המבט שלנו. אפשר להרים את הראש, להדליק את האור, לפקוח את העיניים לזוויות ראייה חדשות. לגלות שממש לידנו נמצאת דלת פתוחה, שהאפשרויות לפנינו פתוחות לאין-ספור כיוונים, ורק צריך לעשות את הצעד הראשון בשביל לצאת לדרך לחדשה.