מי מעיק עליכם?

לפני מספר חודשים, נפגשתי עם חגי לאימון אישי. חגי היה מלא תסכול וכעס על אחותו הצעירה והעיד כי הדבר מושך המון מתשומת ליבו ומכך קיימנו שיחת עומק בנושא. ראשית כל היינו צריכים להבין בדיוק על מה הכעס, חגי פתח בהסבר רחב על יחסיהם וניסיונותיו הכושלים להתקרב לאחותו במשך השנים. הוא סיפר על הרגעים בהם מדמיין את עצמו מנהל איתה שיחה, מתיח בפניה את כל שעל ליבו והודה בלב כבד כי שיחות פנימיות אלו גוזלות ממנו אנרגיה יקרה ושהוא מרגיש במערבולת וחש תחושות אשמה על היחסים הכושלים.

השאלה המנחה הראשונה אותה הצגתי לו הייתה " איך היית מגדיר את העמדה הפנימית מתוכה יוצאות השיחות המטרידות הללו?" תשובתו הייתה ממוקדת להפליא, הוא ידע ישר לענות לי שעובר שינוי מהותי ומאז שהתחתן ונחשף ליחסים שונים במשפחה מאשר היחסים עליהם גדל, השקיע את מירב מאמציו ליצור יחסים תומכים ומחזקים כאלו גם עם משפחתו שלו. אך למרות כל נסינותיו רק הוא ואחותו הצעירה אינם מצליחים למצוא שפה משותפת. המוטרדות וכעסים עליה נובעים מאותו מקום פנימי המייחל ליחסי קרבה.

"יכול להיות שאם היית בוחר להתייחס לאחותך מתוך עמדה שונה דברים היו נראים אחרת?" שאלתי.

"לוותר על המשאלה להיות אח קרוב לאחותו, אתה מתכוון?"הוא שתק בעצב,"להכיר בכך שהיא ואני כבר לא נהיה משפחה קרובה…" הרהר בקול. הרגשתי כמה הוויתור הזה קשה לו ולכן הסברתי לו דבר נוסף, תזוזה פנימית איננה צעד טכני. זה תהליך איטי של בניית תובנות רגשיות חדשות, הדורש גם קריאה מדויקת של המציאות. שתי בהירויות אלו, של המציאות הממשית ושל המציאות הפנימית, יאפשרו התחלת בניה של מקום פנימי חדש ממנו יכולה להתפתח דרך מעשית חדשה.חגי הבין אותי ולכן החל לזוז באי נוחות. התרחקות הייתה בעינו איום ממשי ליחסיהם.

בהמשך, שאלתי את חגי אם הוא יכול להסביר למה הוא כועס על אחותו. הוא מנה כמה חוויות מהשנים האחרונות שהבהירו באופן ממשי את תחושת הניצול והאכזבה שדיבר עליה קודם. חשוב לקחת בחשבון כי גם מארג התקשורת המשפחתית משפיע על הקשר שלכם. אך הכרה בעובדות הללו אינה יכולה לעזור במעבר מעמדת החולם להימצאות במציאות, זהו תהליך.

"ולגבי פגיעות שנפגעת בעבר, האם חשת כבר אז שהיו מוקשים חבויים?" המשיכה השיחה ושאלתי. "כבר לא מעט שנים הנוכחות שלה קשה לי. התדר אחר, פער של ערכים, הבדלי שפה. ניסיתי לבוא מתוך אמון וללא חשבונות, אבל לאורך השנים היתה בי ביקורת עליה. ביקורת שנבעה כנראה מתוך רצון בקרבה, מקום שלא רצה לראות את הפערים. עכשיו זה מתחיל להיות לי ברור יותר"

כדי לחזק את עצמך נדרש כלי נוסף, כלי שיעזור לך להכניס סדר בניהול תהליך החשיבה והתקשורת בינך לבין עצמך – חשבו על אינסוף הגירויים המבקשים את תשומת ליבנו והמשך עיבוד. למשל תוך כדי נסיעה במכונית, תשומת לבך תלך לשלטים שבצדי הדרך, תבקש לדעת מה הם מציעים. אך כאשר אתה נוסע ובו זמנית בשיחה, מקשיב למוסיקה או מרוכזב מחשבות, תחלוף על פניהם בלי שתשומת לבך תתעכב בהם לשנייה אחת. באותה מידה, כדי שכל קצה מחשבה לא ישאב אותך אתה יכול ללמוד לבחור האם להפנות את משאבי העיבוד או לא כלפי עניין שמטריד אותך.

לשם כך עליך ללמוד כיצד לנתק את הקשר האוטומטי בין גירוי שמופיע ומבקש לעורר שיחה פנימית, לתגובה שבאה בעקבותיו. טכניקה פשוטה כמו מיקוד תשומת הלב באותו רגע בנשימה, תעזור. בפעם הבאה שנושא כלשהו "יקיש בדלת", ויבקש להעסיק את החשיבה שלך, אתה יכול לבחור. במקום לענות ולהתחיל לדסקס את הנושא בינך לבין עצמך, תן לנושא לעבור הלאה. אל תתפתה לענות ולהשיב לעצמך. תחשוב על הגירוי כמו על ענן שמשייט בשמיים, אתה מתבונן בו ומאפשר לו לחלוף ולתת לענן הבא אחריו להופיע.

אחת השאלות המכוונות החשובות ביותר הן "האם אתה יכול לומר שבעבר עשית הכי טוב שיכולת
ניסית, השתדלת, גם אם לא היו לזה תוצאות ראויות? פעלת במיטבך?" חגי הנהן עם הראש.

תהליך התפכחות דורש להכיר גם במה שכנראה כבר לעולם לא יקרה. אמנם לא מתגרשים מבן משפחה, הוא תמיד ימשיך לחיות בתוכנו, ולכן דורש התהליך ערנות לשיחה הפנימית שתבקש לעלות. חשוב לזהות מתוך איזה מקום פנימי היא נובעת, לבחון את ההרגשה ולראותה אם זזה העמדה הפנימית עם השנים.

תזכרו תמיד, עבודה מדויקת של מודעות רגשית מאפשרת לזהות את מרכיבי הסערה הרגשית המתחוללת בפנים ומאחורי הקלעים של דרכי ההתמודדות שלנו תניב פרי של שיוני עמדה פנימית, כזה שמשאפשר לפעול בדרך חדשה. גם אם לא נוכל לדעת מה תנבא הדרך החדשה, את הדרך עלינו לעבור. לעבור ולאמין.