הכוח להתמודד עם דחיינות

יש מי שדוחה את תחזוקת הבית, נמנע מלבצע טיפולי מניעה ומתעלם מתיקונים קטנים נדרשים, ואלה יצטברו עד כדי נזק ממשי.
מי שלא יזהה שהנזק נגרם כתוצאה מאי נקיטת פעולה בזמן, ושהדחייה אינה מקרית אלא נובעת מנטייה לכך,
יתקשה להכיר בגורמים שעומדים מאחורי ההזנחה, ולחולל שם שינוי.

יתכן שעצירה להתבוננות תעזור לאדם להבין שהוא נמנע מלתקן בעצמו כי הוא חושש להסתבך, אולי להיכשל.

לפעמים הוא מכיר בצורך להזמין איש מקצוע אך נמנע מחשש להרגיש מנוצל, או מרצון לדחות את ההוצאה, בלי להכיר בכך שהדחייה תייקר את עלות התחזוקה.

כך גם לגבי ביצוע משימות אחרות כמו קושי להחזיק ניירת מסודרת. או הימנעות מבקשת עזרה.
שלא לדבר על טיפול בנושאים, שקידומם עלול לגעת בפחדים ובחששות שלנו מהצלחה או מהכישלון.

 

אך נדרשת עצירה להתבוננות במעשים, או נכון יותר בחוסר המעשים.

הנטייה לדחות התמודדות עם משהו שקשה לנו היא חולשה אנושית טבעית.

כאשר נזקי ההתנהגות אינם כבדים ניתן לקבל אותה במידה של סלחנות עצמית והכרה עצמית בחולשה, אבל ישנם מצבים בהם דחיינות גובה מחיר יקר.
במקרים כאלה רק איום או רמת מצוקה גבוהה תעורר אותנו לבדוק את עצמנו, לחפש פתרונות חדשים, ואולי לשנות דפוסי התנהגות.

לפעמים דפוס דחיינות אינו מתגלה בקלות, הוא מחופש ועוטה על עצמו גלימות שמקשות על הזיהוי.
אנחנו מסוגלים לחשוב על המון תירוצים ולהאמין בהם בכל ליבנו,
אך המשימה עדיין לא מתבצעת.

הרשו לי להסביר דרך דוגמא כמה חמקמק יכול להיות מנגנון הדחיינות. גבר פנוי יוצא לפגישה עיוורת עם בחורה,
הוא לא נמשך אליה, יודע שאין סיכוי לקשר, לא מעוניין בו יותר, אך מתקשה לומר לה "שלום ולא להתראות", גם לא בנימוס וחביבות.
הוא יידחה את ההתמודדות, ובמשך תקופה ימשיך לצאת איתה כדי לא להעמיס על עצמו עימות, כדי לא לאכזב, או לא . . . משהו אחר . . .

התשובה לשאלה כתוצאה ממה אנו מפתחים דפוס דחיינות היא תמיד שאלה מאוד אישית.
כל אחד והסיפור האישי שלו – פחדים, הרגלים, זיכרונות קשים, היעדר ניסיון, היעדר כלים . . .

בדחיינות מקופלים :

פנטזיה ילדית של זמן לא גבול, הכחשה לנזקים שנגרמים כתוצאה מההתנהגות שלנו, והתעלמות מצרכים שעלולים להיוותר מוזנחים במשך שנים. כמובן גם קושי להכיר בצורך ללמוד דרכי התנהגות חדשות, ולרענן עמדות פנימיות במקומן של המעצורים.

לפעמים מה שימריץ וידחף אותנו להתמודדות חדשה יהיה איום.
איום יכול להיות קנס על אי הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה.
שיחת נזיפה עם הבוס שמודיע שיותר הוא לא מוכן שנאחר לעבודה
איום יכול להיות אוברדראפט מעיק שדורש תוכנית פעולה דרסטית לצמצום הוצאות.

חלק משמעותי בתהליך השינו י דורש פתרון שיש בו הן התבוננות על מקור הקושי והן עבודה מעשית נקודתית להתגברות על דפוס ההתנהגות.

מה שמצאתי בעבודתי, וגם בתהליכים עם עצמי, הוא את החשיבות של שילוב בין עבודה פנימית לכלים יישומיים.

אי אפשר לרוץ לפתרונות טכניים בלי שאנו מרפאים קשיים. טכניקת ביצוע המודבקת באופן שרירותי, בלי להתייחס למניעים עמוקים לדחיינות, על פי רוב לא תחזיק מים.

מהצד השני, צלילה פנימה שלא לוקחת בחשבון את שעון המציאות המתקתק, עלולה בסופו של דבר להגביר את הדחייה.

אני מאחל לך את הנחישות והעוצמה שהתהליך הזה דורש.